הרו אחזקות בע"מ נ' מדינת ישראל - אגף המכס והמע"מ

פסק דין

העובדות וגדר המחלוקת

1.השאלה השנויה במחלוקת בתביעה זו היא חובת תשלום מכס על ייבוא משלוח של שום מירדן לישראל על ידי התובעת.

2.על פי כתב התביעה התובעת ייבאה בחודש דצמבר 2006 34,000 ק"ג שום מירדן למדינת ישראל (להלן: הטובין). התובעת פנתה לחברת כסליו תובלה וסחר בע"מ (להלן גם: כסליו או סוכן המכס), שהיא חברת עמילות מכס, לצורך טיפול בקבלת אישור לייבוא. השום הגיע לגבול ישראל, ולטענת התובעת פקיד המכס אישר את הכנסתו לישראל בהתאם לרשימון אשר הועבר לרשות המכס, דהיינו בפטור ממכס. אולם לאחר שהוכנס לישראל תפסה רשות המכס את הטובין לצורך החרמתם בגין אי תשלום מכס, ולאחר מכן דרשה מן התובעת לשלם את המכס בגין ייבוא הטובין. התובעת סירבה לשלם את המכס, אשר לטענתה הפך את העיסקה לבלתי כדאית, ונאלצה להשיב את השום לירדן. לטענת התובעת נגרמו לה נזקים בסכום של 156,280 ש"ח, כולל הוצאות שהוציאה בעין וכן הפסד רווח צפוי.

3.לטענת התובעת ייבוא השום מירדן פטור מתשלום מכס. כל שנדרש ממנה היה רשיון ייבוא, ורשיון כזה אכן הוצג על ידה. טענתה העיקרית של הנתבעת, המהווה מוקד המחלוקת בתיק זה, היא כי לצורך הפטור ממכס היה על התובעת להציג גם רישיון ייבוא למכסה מטעם משרד החקלאות, המצביע על כך שהטובין המיובאים הן במסגרת המכסות הפטורות ממכס מכח הסכמי הסחר בין המדינות. התובעת לא הציגה רשיון כזה, ולטענת הנתבעת אף לא היה באפשרותה לקבל את הרשיון, ועל כן ייבוא הטובין אינו פטור ממכס.

האם קיימת דרישה לההצגת רשיון יבוא שלא הוצג על ידי התובעת

4.השאלה הראשונה שבה יש להכריע היא האם אכן קיימת דרישה לרשיון או אישור נוסף על הרשיון שהיה בידי התובעת.

5.הוראת החוק הרלוונטית לעניין זה היא סעיף 2 לצו ייבוא חופשי התשס"ו-2006 (להלן: צו ייבוא חופשי). סעיף 2 (ב) לצו זה קובע כדלקמן:

"הטובין המפורטים בתוספת השניה מותרים בייבוא אם הומצא אישור או נתקיימו התנאים כמפורט בטור ג' בטבלה שבתוספת השניה (להלן – המצאת האישור או עמידה בתנאים), והיבואן צירף את האישור לרשימון הייבוא".

טור ג' בטבלה שבתוספת השניה לצו ייבוא חופשי קובע דרישה לאישור מהשירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות ואישור משירות המזון הארצי של משרד הבריאות.

6.סעיף 2(ד) לצו יבוא חופשי קובע:

"בלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), הטובין המפורטים בתוספות החמישית ואילך לתעריף המכס, והטובין המפורטים בתוספות הראשונה והשלישית לצו היטלי סחר, ושלגביהם נקבעו מכסות – מופחתות או פטורות מכס או היטל – טעונים רשיון ייבוא".

רשימה ד' שבתוספת השישית לצו תעריפי המכס והפטורים ומס קניה על טובין התשס"ו-2006 (להלן: צו תעריפי המכס) קבעה מכסה לקבלת פטור ממכס לייבוא טובין מירדן, ולכן סעיף 2(ד) לצו זה חלות גם בענייננו.

7.מדובר, איפוא, בשתי הוראות שונות, שכל אחת מהן חלה על ייבוא הטובין נשוא התביעה. סעיף 2(ד) לצו ייבוא חופשי קובע במפורש, ברישא לסעיף המובא לעיל, כי תחולתו היא מבלי לגרוע מסעיפים קטנים א' ו-ב' לצו. מכאן שמדובר בדרישה כפולה, כשהצורך ברשיון אחד אינו שולל את הצורך ברשיון אחר. כך על פי לשון החוק עצמו.

8.מסקנה דומה עולה גם מהגיונם של דברים: ייבוא של ירקות למאכל מצריך רישוי ופיקוח במספר מישורים: הגנה על הצרכנים כך שהמזון הנצרך על ידם יהיה באיכות ראויה, וכן הגנה על הצומח במדינת ישראל מפני מזיקים – שני אלו מוצאים את ביטויים בדרישות לאישורים מטעם השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות ואישור שירות המזון הארצי של משרד הבריאות, כנדרש בסעיף 2(ב) לצו ייבוא חופשי. הרשיון שבידי התובעת (נספח א' לתצהיר אלישיב), שניתן על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר, עונה על דרישת הפיקוח החקלאי, ואף התנאים המופיעים על גבי רשיון זה הם בעיקרם דרישות לבדיקת התאמה חקלאית.

9.מישור נוסף של רישוי נדרש הוא בהתאמת הייבוא לדיני סחר חוץ, כאשר הפטור ממכס וממיסים עקיפים נוספים עולה בקנה אחד עם הסכמי סחר בין מדינת ישראל למדינות אחרות, ועם דיני סחר החוץ והמכס של מדינת ישראל. הסכמי הסחר של מדינת ישראל מאפשרים ייבוא בהיקף מסויים ממדינות מסויימות. על המדינה לאפשר ייבוא טובין בפטור חלקי או מלא ממכס בהתאם לתנאים אלה, וכן להביא בחשבון שיקולי מדיניות שונים. שיקולים אלה פורטו בהרחבה בעדויותיהם של מר צבי אלון ושל מר צביקה כהן (ראו העדויות בכללן, לדוגמא בעמ' 51, 54, 55). הדרישה לרשיון בסעיף 2(ד) לצו יבוא חופשי נועדה להתאים בין דרישות אלו לבין היישום הקונקרטי בייבוא טובין בפטור ממכס.

10.נוכח האמור אני קובעת כי היה על התובעת להציג הן רשיונות בהתאם לסעיף 2(ב) לצו ייבוא חופשי, הן רשיון בהתאם לסעיף 2(ד) לצו. התובעת לא עמדה בדרישה בנוגע לסעיף 2(ד) לצו. בשולי הדברים אעיר כי לא הוצג גם רשיון של משרד הבריאות בהתאם לסעיף 2(ב9 לצו ייבוא חופשי, אולם נושא זה לא הועלה על ידי הצדדים ועל כן לא אדרש לו.

טענת ההסתמכות על תוכן אתר האינטרנט

11.התובעת טענה כי באתר האינטרנט הרשמי של הנתבעת הופיע פירוט תעריף המכס ומס קניה על מוצרי צמחים שונים. לגבי ייבוא מירדן נרשם כי ייבוא זה פטור ממס, ולא מופיעה כל הסתייגות או הגבלה. לטענת התובעת היא הסתמכה על הפרסום באתר האינטרנט וסברה שייבוא מירדן פטור ממכס.

12.הנתבעת הודתה למעשה בכך שנפלה טעות ברישום באתר האינטרנט. עם זאת סברה הנתבעת שהתובעת לא הסתמכה על האמור באתר. אני מקבלת את טענות הנתבעת, כפי שאפרט להלן.